מטרדי רעש – החוק ועצות

אם נתייחס למפגע של רעש, החוק מאפשר לפעול כנגדו במספר דרכים לדוגמא:
1. פניה לגורם שיוצר את הרעש, נסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
2. באם מדובר במטרד רעש מהסוג הדורש רישוי מתאים לדוג' בר שכונתי שדורש רישוי עסק ניתן לפנות אל הרשות המקומית בתחומה מצוי גורם המטרד (עיריה למשל) בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
3. פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד – סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". כלומר מההגדרה עולה שמטרד ליחיד הוא שתווצר הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה. יש להוכיח כי הרעש יוצר הפרעה בלתי סבירה ולעניין זה רצוי לתעד את שעות הרעש, משכו ורצוי אף להקליט אותו. כמובן שניתן להעזר גם בחוות דעת מתאימה של מומחה בתחום האקוסטיקה ומדידת רעש.
4. פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו. החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו: גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו. הן קובעות את מפלסי הרעש המותרים הנמדדים ביחידות דציבלים, תוך התחשבות בשלושה מדדים: מועד הרעש – האם הרעש הנו בשעות היום או שעות הלילה (כאשר בשעות היום מותרים מפלסי רעש גבוהים יותר מאלו המותרים בשעוות הלילה), משך הרעש (ככל שהרעש נמשך זמן רב יותר, מפלסי הרעש המותרים נמוכים יותר) וכן המקום בו נשמע הרעש: האם מדובר באזור מגורים, באזור תעשיה, או באזור מעורב. בתקנות ישנה התייחסות מפורשת לרעש הנובע ממזגנים תוך פרוט נפרד לסוגי המזגנים השונים (מזגן חלון, מזגן מפוצל ומזגן מיני מרכזי). בנוסף קיימות גם תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש.
5. פעולה משפטית של הגשת קובלנה פלילית פרטית לפי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, בעבירה של גרימת רעש בניגוד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
6. פעולה משפטית לפי סעי 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992, כולל בקשה להוצאת צו הפסקה מנהלי.
7. התמודדות עקיפה בדרך של תביעה שמוגשת למפקח על בתים משותפים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969. סמכותו של המפקח לדון מוגבלת לתביעות שעילתן נובעת מזכויותיהם הקנייניות של הדיירים ואין בסמכותו לדון בעילת תביעה בשל מטרד רעש. אך אם הותקן מזגן שלא במקום המיועד לכך, מדובר ב- "תוספת בנייה" המחייבת היתר מטעם הדיירים ובסמכות המפקח להורות למתקין המזגן להסירו.
8. התמודדות עקיפה באמצעות הגשת תלונה למשטרה ובקשה למתן הודעת תשלום קנס לגורם מפגע הרעש מכוח צו סדר הדין הפלילי (ברירות משפט-מניעת רעש), התש"ס-2000 באם מדובר מפגע רעש הנכלל בתקנות.
9. אם לא צלחו כל הנסיונות או שתש כוחנו לפעול כנגד המפגע ניתן תמיד לעבור דירה!