היא מתחילה להבין

א: "כמה צפוי."
ח: "את מתכוונת, כמה מפתיע."
מ: "איך אתם יכולים להגיב בכזאת אדישות?! החבר הטוב ביותר שלנו מת עכשיו!"
ח: "אתה מתרגש משום שאתה מעשן."
מ: "מה הקשר?! אתה רוצה להתגלח?!"
א: "הירגע, מיש. אתה זה שצריך לקחת את הדברים בפרופורציות."
מ: "שום פרופורציה לא צורחת על כנפיים כמו מכונת גילוח טובה."
א: "אני לא מתגלחת."
מ: "את גם לא צריכה. הזכירי לי בת כמה את...?"
ח: "היא בת 12, כמובן. כבר מאה וחמישים שנה."
מ: "משעשע, בדיוק כמו הזחל האנרכיסט."
ח: "אתה האנרכיסט כאן!"
מ: "לא ולא, ידידנו המנוח הוא האנרכיסט היחיד מבינינו."
א: "אתה מתכוון, מצידנו."
מ: "את רואה אותו בצד משום שאת הרגת אותו!"
א: "לא, מיש, הוא הרג את עצמו."
מ: "אם את לא היית קיימת, הוא היה עדיין חי היום!"
א: "אבל בלי תכלית."
ח: "וגם בלי טלית, אם יורשה לי לחדד."
מ: "הדבר היחיד שיורשה לך לחדד הוא העיפרון שאצייר את המשקפיים שלי אתו. אתם לא שפויים."
א: "שטויות במיץ עגבניות!"
ח: "אם כבר מדברים על עגבניות, איפה המושיע שלנו?"
א: "אתה רוצה סלט?"
ח: "כן, אשמח לקבל סלט."
א: "טוב."
מ: "את מתכוונת, רע."
ח: "טוב, רע... מה ההבדל?"
א: "אין שום הבדל."
מ: "יש הבדל, אך הוא תלוי בנקודת המבט."
ח: "אתה שוכח שמרחק כל נקודה מהמרכז שווה!"
מ: "שווה למה?"
ח: "אינני יודע."
א: "אז אתה זה שצריך זיכרון משובח יותר כאן."
מ: "וגם שרשראות משובחות יותר. למה שלא תחליף שרשרת מגן דוד בשרשרת צלב?"
ח: "אתה יודע היטב שאני יהודי דתי."
מ: "לא, לא ידעתי..."
ח: "אז למה דיברתי על פיקוח נפש ביום כיפור?"
מ: "נקודה טובה."
א: "לא טובה כמו הנקודה שבמרכז!"
מ: "קולות המרכז שווים לקולות ההיקף."
א: "על מה אתה מרמז?"
מ: "הוא רצה שתשמחי מהפסל. הוא ממש אהב אותך. את אחותו הקטנה."
א: "ואני הולכת להיות אחותו הגדולה עוד כמה שנים."
מ: "שטויות במיץ פטל! מוות לא עוצר את הזמן!"
ח: "לא למדת פיזיקה בתיכון? הזמן תלוי בצופה..."
מ: "זה עיוות מוחלט של דבריו של איינשטיין! אתה גרוע יותר מארבע!"
א: "מי זה ארבע?"
ח: "בחור אחד מריגה."
א: "היו לכם עסקים עם אנשים מריגה? מדהים!!!"
מ: "עכשיו את מבינה כמה עברנו כדי להכין את הפסל?"
א: "עדיין לא, אבל הייתי צריכה להרכיב משקפיים כשהתבוננתי בפסל..."