הוא זז ובועט. מי שלא הרגיש את ההרגשה הזו לעולם לא יבין על מה אני מדברת... התנועות הקטנות והעדינות שלו בבטן הם משהו לא יאומן. כל כך כיף... כל כך מוזר... אני כבר מרגישה שאני מתאהבת.
אוף... כל הבגדים הכי יפים שלי כבר לא עולים עליי. איזה דיכאון, אנימרגישה ממש שמנה. עדיין מתרגשת מהלידה אבל לא מאמינה שאני לא יכולה ללבוש מה שבא. ידעתי שהחלק הזה יבוא, אני מקווה שהוא יעלם מהר מאד...
אני חושבת שאין שום דבר שחיכיתי לו יותר מאשר הקניות לילד. השבוע התחלנו לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות. על הדף אני מרשה לעצמי להתפרע, איזה כיף. ארונית החתלה, עגלה, לול, בגדים, מוצצים, חיתולים, טיטולים ומה לא. אני לא מאמינה שאני באמת אוכל לקנות את הכל מיד אבל היד רושמת והדף סופג אז מה איכפת לי בינתיים? איזה כיף!!!