היא נשפה נשיפת אוויר ארוכה, ורק אמרה חרש "פיווו". עיניה היו עדיין עצומות, גופה רפוי ורך. רגלה האחת הייתה כפופה, הברך באוויר, והשנייה שמוטה ברפיון על המיטה. ידה האחת הייתה על בטנה, והשנייה על עיניה. שדיה היו יפים, גדולים וזקופים באופן מפתיע על חזה. קצוות שיער הייתה דבוקה אל לחיה, והוא חשב שמעולם לא ראה מראה כל כך חושני ויפה. היא פקחה את עיניה, מביטה בו. הוא עלה אליה, חיוך קטן על פניו. הוא נשכב עליה, ונשק לה. שפתיה נפתחו אליו בשקיקה, ברעב. נשיקתם הייתה עמוקה, מלאת תשוקה. "אוי, ...
"יפה." היא אמרה, מורידה עיניה חזרה אל הזין שלו. היא ליקקה בעדינות את קצהו, פעם ועוד אחת. היא הביטה בו, ושוב עטפה את ראשו בשפתיה החמות, הרכות. הוא גנח, אגנו זז מאליו לפנים. ידה האחת אחזה בבסיס איברו, וידה השנייה ליטפה את אשכיו. ראשה החל עולה ויורד על איברו, בעוד פיה יונק בחוזקה. מעלה , מטה, מעלה ומטה. הוא היה קשה כמו אבן, ולוהט כמו פלדה מלובנת. ידה עלתה וירדה על איברו, פוגשות את שפתיה האדומות. "אלוהים, איך שהיא מוצצת," הוא חשב לעצמו. ירכיו החלו נעות קדימה ואחורה מאליהן. ...
בשבת, אין כמו הבריכה של האוניברסיטה. כרטיס סטודנט שארגנו לו בקומבינה עזר מאד. הוא ישב על הדשא בבגד ים, אחרי שחיה ארוכה וטובה, קורא ספר. גופו היה רזה ומבנה גופו צר במקצת, אבל לא עד דחליליות. מעט מעט שרירי, הוא חש עצמו רענן ונינוח. "אני רואה שאתה צריך מנוחה אחרי אתמול" הוא שמע לפתח קול נשי. הוא הרים את עיניו, וליבו החסיר פעימה. אלוהים היה טוב אליו. מי אם לא גילי, עומדת מולו והשמש מאחוריה. השמש סנוורה אותו, והוא הרים יד לסוכך על עיניו. "שלום לך", הוא אמר, חיוך על שפתיו. "אהלן", ...
הכל בגלל מבט קטן / נדב הגלילי nadavglili@gmail.com "בוקר טוב זהבי, באיזה כיתות המבחן"? שאל נדב, בעודו עולה במדרגות הבניין החדש של הפקולטה. "אהלן, בוקר טוב. קומה שנייה, כיתות 203 עד 207." ענה בחיוך פרופסור זהבי. "בהצלחה עם השאלות המנג'סות". "תודה", נדב ענה, מגחך, ועלה בזריזות למעלה הוא היה המתרגל בקורס של שנה ב', בעודו, בסך הכל, סטודנט בשנה רביעית לתואר מהנדס. המבחן הגיע, והוא נכנס לכיתות, לענות לסטודנטים על שאלות. למען האמת, ...
בעוד ידו אוחזת בישבנה, הוא הוציא את לשונו, וטעם אותה לכל אורכה, מקצה הכוס ועד לדגדגן ומעליו. היא נאנחה אנחה שקטה. הוא התרכז בפתח הכוס שלה, מנשק נשיקות קטנות, מלקק וחודר עם לשונו מעט יותר פנימה בכל פעם. טעמה היה משגע, והא נהנה מכל רגע. הוא הוציא את לשונו מתוכה, בעוד אצבעו מחליפה את מקומה. רק פרק אצבעו נכנסה אל תוכה, בעוד פיו עבר לנשק את דגדגנה המכוסה בעור. הוא כיסה אותו בנשיקות בעוד לשונו תוקפת את הדגדגן מלטה. היא גנחה בקול, אגנה עולה לעומתו. לשונו עיסתה את דגדגנה בתנועות מימין לשמאל, והיא גנחה חזק ...
הוא קלט בעווית הזין (אה, סליחה, בזווית העין) מטע זיתים בצד הדרך. "אין סיכוי שאני אצליח לנהוג ככה" הוא חשב לעצמו. הוא פנה ימינה, ונכנס בזהירות אל בין העצים העתיקים. היא הרימה את ראשה לרגע, מבינה לאן לקח אותה וחייכה לעצמה. הוא עצר במקום מוסתר בין העצים, והרים את מעצור היד. היא נצמדה אליו, ונשקה לו. הייתה זו נשיקה פראית. שפתיהם נצמדו בכוח, בלהט, לשונותיהם משחקות זו עם זו, ידה מלטפת את שערו, מצמידה אותה אליה מעורפו.ידו עברה על צווארה על צידה, ואחזה בשדה. היא נצמדה אליו, גונחת קלות אל תוך שפתיו. ...
קטגוריות בלוג
מבקרים אחרונים
ארכיון
הצג פרופיל
סמן כנקרא