סיפור אישי על רכישת ציוד למסעדות

אחרי שהשתחררתי מהצבא, חיפשתי כל מני תחומי עיסוק שיעזרו לי להרוויח כסף מהיר בשביל טיול למזרח, עבדתי חצי שנה בתחנת דלק ליד בת שלמה, רק בשביל לקבל את המענק עבור עבודה מועדפת ואז התחלתי לחפש עבודה בתחום המלצרות.
מצאתי עבודה בתור מלצר באחד מבתי הקפה הנחשבים באזור חיפה, עשיתי קופה לא קטנה והצלחתי לחסוך בתוך שנה (ביחד עם העבודה בתחנת הדלק) כמעט 30.000 ₪ - ככה זה כשגרים אצל ההורים ועובדים כמו חמור.

אבל מה שקרה, זה שבמקום לקחת את הכסף ולשרוף אותו תוך 5 חודשים בכל מיני מחוזות הזויים, העדפתי למנף אותו ולהפוך את ההון הקטן שצברתי להזדמנות עסקית.
כשעבדתי בבית הקפה, נחשפתי לעולם המסעדנות ולהזדמנויות שהוא טומן בחובו, החלטתי שאני רוצה להקים ביחד עם 2 חברים פאב-מסעדה באזור זכרון יעקב והתחלנו לחפש ציוד.

ציוד למסעדות הוא דבר יקר הרבה יותר ממה שציפינו – לא מדובר בתנורים ביתיים או במדיחי כלים קטנים שנכנסים ליד הכיור, אלא במכונות גדולות, שיכולות כפי שמצופה מציוד למסעדות, לתת מענה יעיל גם בשעות העומס ולעשות את העבודה מהר וטוב. חיפשנו ציוד למסעדות מיד שנייה וראינו שיש לא מעט בתי עסק מתחום ההסעדה שנסגרים ונתקעים עם ציוד בשווי אלפי שקלים, כך שהייתה לנו הזדמנות לרכוש ציוד למסעדות במחירים טובים יחסית, אם כי היו לא מעט פריטים שבסופו של דבר קנינו כמו צ'יפסר ומשטח טיגון (פלנצ'ה).

אחרי שקנינו את כל הציוד למסעדות, עיצבנו את המקום בעזרת חברה של אחד השותפים שהיא מעצבת תעשייתית ופתחנו את המקום. חשוב לציין שמי שפותח מקום חדש בתחום הבילוי המזון, צפוי לעבור תקופה לא קלה, בה ההוצאות גבוהות בהרבה מההכנסות, כי המקום צריך לשמור על "פאסון" על מנת למשוך קהל, לכן חייבים להיות בו מספיק מלצרים וברמנים, לצד העובדה שבשלב הראשון עדיין לא מגיעים הרבה לקוחות ולמעשה התקופה הראשונה היא תקופה שבה נלחמים לייצר "באזז" גם כשהעסק עדיין לא מתרומם.

עכשיו אנחנו כבר נמצאים בחודש השמיני לחייו של הפאב שלנו, ברוך השם יש ממנו קצת פרנסה (אם כי טרם החזרנו את ההשקעה הראשונית), אבל יש המון סיפוק בידיעה שהעסק שאתה עובד בו הוא שלך.