סמים מסוכנים - מה ההבדל בין החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת סם שלא לצריכה עצמית

סמים מסוכנים - מה ההבדל בין החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת סם שלא לצריכה עצמית


סמים מסוכנים- מה בין החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת סם שלא לצריכה עצמית
מאמר מפרי עטו של עו"ד אדי אבינועם, משרד עו"ד פלילי.
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה"), קובעת בסעיף ההגדרות כי "סם מסוכן" הנו חומר המופיע ברשימה בפקודה "לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם".
סעיף 7 (א) לפקודה שכותרתו החזקה ושימוש קובע כי "לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל".
הפקודה קובעת בסעיף 7(ג) כי מי אשר החזיק או השתמש בסם מסוכן דינו, בין היתר, מאסר עד עשרים שנים ואם החזיק בסם לצריכתו העצמית דינו, בין היתר, עד 3 שנות מאסר.
רשימת הסמים המסוכנים לפי הפקודה היא ארוכה מאוד ומפורטת ומכילה סמים מסוגים שונים ולרבות, קוקאין, הרואין, קנאביס, חשיש אופיום ועוד.
סעיף 31 לפקודה קובע, בין היתר, חזקה לפיה:
"מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצדו- חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור" (סעיף 31(3) לפקודה).
כך למשל, החזקת קנבוס במשקל העולה על 15 גרם תקים חזקה כי ההחזקה היא לא לצריכה עצמית וכך לגבי שרף הקנבוס בעוד שהחזקת כמות של הרואין או קוקאין מעל 0.3 גרם תקים חזקה של החזקת הסמים הללו שלא לצריכה עצמית.
חזקות אלו ניתנות לסתירה באם למשל ובין היתר, יוכח בפני בית המשפט כי המחזיק בסם הנו מכור לסמים והוא נוהג בדרך שבשגרה לצרוך הסמים על בסיס קבוע ובכמויות העולות על הכמויות הנחשבות כמויות לצריכה עצמית על פי הפקודה, יש וניתן יהיה להניח תשתית בפני בית המשפט כי עבור המשתמש הספציפי שנידון בפני בית המשפט החזקת הסם מבחינתו היתה לצריכה עצמית ככל שהנסיבות האובייקטיביות והאישיות שלו יתמכו בכך.
הפקודה כאמור מורכבת וקצרה היריעה כעת ולהרחיב מעבר לכך במאמר זה.

מאמר פרי עטו של עו"ד אדי אבינועם, עו"ד, משרד עורך דין פלילי בראשון לציון.
אין במאמר זה כדי לבוא במקום ייעוץ משפטי.