הצג גיליון RSS

betavot

סודות הדיור המוגן שלי

דרג פוסט זה
על ידי בתאריך 04/05/2010 שעה 16:14 (516 צפיות)
אך איזה יום שבת נפלא זה היה, השמיים היו כחולים והשמש יצאה וחיממה גם את הגוף וגם את הלב. אצלנו בדיור המוגן בירושלים אנחנו לא מוותרים על אף יום שאפשר לבלות בנעימים. כל פעם שאני רואה שמש, גם כשהייתי יותר צעירה הייתי ישר הולכת לטייל ופעמים גם לים. הבעיה היא שבירושלים אין ים אז נאלצנו לנסוע באוטובוס לפעמים שעות רבות ובתנאים לא טובים. פעם כלי הרכב והנסיעה לירושלים הייתה הרבה יותר קשה מהיום אבל הייתה תחושה יותר טובה בין האנשים. היום כשאני נכנסת לאוטובוס אני רואה הרבה צעירים שלא מכבדים את הקשישים ולא קמים. כשאני הייתי צעירה כל קשיש שהיה עולה לנסיעה מיד היו קמים כולם ומתחרים מי יתן לו לשבת. בכל מקרה אחרי הטיול חזרנו לדיור המוגן ואכלנו צהריים. אני אוהבת מאוד את ארוחת הצהריים בבית האבות, כי זה הזמן שכולם נפגשים ומדברים על החוויות של היום האחרון. בגילנו קשה למצוא מי שידבר איתנו וישמע לנו ועל כן בדיור המוגן אנחנו תמיד שמחים לפגוש אנשים אחרים עם אותם רצונות – לשמוע ולהישמע. יש אצלנו בדיור המוגן אנשים שטובים יותר בלהקשיב ויש כאלה (כמוני) שבעיקר אוהבים שישמעו אותם. בכלל בכל בית אבות אין הרבה מה לעשות ובעיקר נשאר לדבר על מה שהיה, מה שיש, ומה שיהיה. אנחנו מדברות הרבה על הנכדים והילדים ומה הם עושים היום ואיך בלימודים ובצבא ובעבודה, מי התגרש ומי התחתן ועוד כל מיני. הדבר הכי טוב זה שאנחנו ליד ירושלים שזו עיר גדולה ויש המון מופעי תרבות שאפשר לראות וגם אתרים שמותאמים לצרכים של אנשים מבוגרים. אני מאוד אוהבת את ללכת לכותל המערבי כי שם אני מרגישה הכי קרוב ליהדות שלי. בכל מקרה אני גם אוהבת לצאת מהדיור המוגן לראות הצגות ותזמורות שבאות לירושלים במיוחד מאירופה.

תגובות



סרטים לצפייה ישירה · משחקי דפדפן · משחקים להורדה · האבקות · פורום קידום אתרים · משחקים · אחסון אתרים