קראתי מאמר מעניין של מישהו שטוען שהטלויזיה מחליפה אצלנו את הדמיון, ולכן מזיקה לנו וגורמת לנו לא לחשוב.
אני חייב להגיד שיש בזה משהו. אני תמיד נגרר לראות שעות של טלויזיה הרבה מעבר למה שאני רוצה. היא פשוט מרתקת אותי למסך.
אולי באמת הגיע הזמן להוריד קצת במינון, ולפנות זמן לתחביבים אחרים ומועילים יותר.
כבר ניסיתי את זה בעבר - זה קשה! כנראה אני מכור אמיתי לטלוויזיה...
אתמול בלילה ראיתי כמה תוכניות טבע מדהימות ב"נשיונל גאוגרפיק", והחלטתי החלטה -
אני רוצה להיות צלם של הערוץ הזה, או כל ערוץ/מגזין טבע אחר. זה נראה לי הטופ, אין יותר טוב מזה
לטוס בכל העולם, לצלם את החיות ותופעות הטבע המעניינות ביותר ועוד לקבל על זה כסף - חלום!!
סביר להניח שאין לי ממש סיכוי לעשות את זה, אבל מותר לחלום...
אני חושב שכמו שהפוטושופ איבדה אט אט את תהילתה בקרב "פשוטי העם" (למרות שאין לה תחליף בקרב בעלי מקצוע בתחום) כך גם רוב התוכנות המשרדיות והמקצועיות יעלמו במהרה ממחשביהם של אילו שאינם משתמשים במחשב לצרכי עבודה. כמובן שאדריכלים ימשיכו להשתמש באוטוקאד ובדומיו אבל כל מי שצריך פעם ב.. לשרטט משהו יוכל להשתמש בתוכנות נחמדות שמותקנות בשרת רחוק - תוכנות ענן.
רק באסון האחרון, כאשר הצלם מישראל היום זכה בכבוד להציל שלושה צוערים הגיעה, בשעה טובה, לתודעה הציבורית העובדה על גבי הסיכונים המטורפים שצלמים לוקחים על עצמם. נכון, יש עבודות יותר מסוכנות אבל כמעט בכל מקום שבו יש סכנה תמצאו צלמים. אז בפעם הבאה כשאתם רואים בעיתון או בטלוויזיה תמונה מרהיבה מאזור אסון, קחו בחשבון שיש מישהו שצילם אותה.
היום פתחתי פעם ראשונה את ערוץ עשרים ואני חייב לומר שנהנתי מכל רגע, החברה בהפקה עשו הפעם אחלה עבודה והביאו לנו נבחרת שתעזור לנו להעביר בנעימים את חודשי החורף הקרים.
הרבה אנשים יפים, אנשים מעניינים ולכל אחד מהם סיפור חיים שאפשר בהחלט לעשות עליו סרט. LIKE LIKE LIKE