קבלה ואגרות הקודש

הקבלה היא אחת משיטות הלמידה של התורה שבכללם נחלקים לארבע : פרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד (קבלה).

כאשר הקבלה מתייחסת לחלק הסוד כמובן.

הרבה סיבות יש למשמעות המילה קבלה : לדוגמא : היכולת לחוות גילויים או תובנות הקשורים לחלק הסוד שבתורה אינו יכול להיות מובן מעצמו כי אם על ידי קבלה ממקור גבוהה יותר.

עוד פירוש (כל הפירושים מחוברים יחדיו) : אדם הרוצה ללמוד תחום זה מוכרח לקבל על עצמו משקל גדול של קיום תורה ומצוות בכוונות ודרגות גבוהות יחסית.

הרבי מילובאוויטץ' הראה מופתים גדולים וברי לכל כי חכמתו היא
חכמה קבלית מאין כמוה.

וכך גם בנידון דידן : הכתיבה ב"אגרות קודש "של הרבי מילובאוויטש משלבת בתוכה הרבה מושגים מעולם הקבלה :

ראשית אדם הרוצה לקבל תשובה מדוייקת יותר צריך לקבל ( מלשון קבלה) על עצמו החלטות טובות בין יתר דברי ההכנה.

בנוסף אגרותיו של הרבי מלאים בכתבי הקבלה (בין בפירוש ממש, בין בהסתר כתשובות פשוטות היורדות לעולם הזה באופן המובן לכל נפש)

לסיכום : קבלה היא חלק הסוד של התורה.

כדי להיות כלי קבלה צריכים לקבל החלטות טובות.

אגרות קודש קשורים בקשר עמוק ישירות לקבלה.