אגדה על פלדה

הפעם אני רוצה לספר לך אגדת עם סקוטית עתיקה. על נערה תמימה שלבשה פלדה. לא, לא מדובר באביר עוטה שריון, אלא בנערה שלבשה חגורת צניעות עשויה פלדה.

הנערה הצעירה הייתה בחורה יפה: שיער זהוב גולש, עיניים ירוקות של אש, שפתיה אדומות ועורה צח כשלג.
אז כפי שאמרנו, על גופה היא עטתה חגורת צניעות כסופה עשויה מפלדה. מדובר על זמנים אחרים, פשוטים יותר ומורכבים לא פחות. נערות צעירות היו הולכות אל אביהן ומבקשות ממנו שיצור עבורן חגורת צניעות, כדי שגם אם תיקלע לסיטואציה אינטימית- היא תוכל להישאר מוגנת.

אז הנערה הלכה אל אביה. אביה היה פחח. הוא לקח חתיכת פלדה גדולה, הגיע איתה אל בית המלאכה. עיצב חגורה מיוחדת עם מנעול והמשיך לרתך את החגורה עד שהייתה בגודל ובצורה המתאימים.
הנערה לבשה את חגורת הפלדה ויצאה לה לטייל ביער. בדרך פגשה ענקים וגמדים, יצורי פרא מוזרים, דרקון אחד ומכשפה. אך אפילו לא נסיך אחד.

חגורת הצניעות עשוית פלדה, הדרך אל הוריה עוד רחוקה והיא לא ידעה מה תעשה. נשארה הנערה לישון ביער. פיות טובות שמרו עליה כדי שלא יאונה לה דבר מה רע. הרוח הקרירה הצליחה לרענן במעט את חגורת הפלדה שעל גופה. כל הלילה ישנה הנערה כשלגופה פלדה חזקה ומעל כותונת בד דקה.

בבוקר העירה אותה הפיה הטובה, פיזרה על מצחה אבקת קסם נעימה.

הנערה יצאה שוב למסע קצר ביער, ביקשה לחזור אל בית הוריה. ההליכה הייתה קשה וארוכה. חגורת פלדה היא דבר מכביד מאוד והיה לה מאוד קשה ללכת זמן ממושך. מפעם לפעם עצרה,ליקטה מזון מהיער: תותים ופירות יער שונים, עלים מתוקים ומים מהנהר.
לפנות ערב חזרה לביתה, פנתה אל אביה ואמרה:"דחילק אבא, הרגת אותי עם החגורת פלדה הזאת!"