האם יוטיוב תוכל להחליף את הטלויזיה בקידום זמרים צעירים?

גם אם נדמה ששבענו מתחרויות זמרה, הוכיחו לנו שוב ב"קשת" שלעולם "לא נפסיק לשיר". "בית הספר למוזיקה" המשודרת בערוץ 2 הפכה במהרה לפצצת רייטינג מתקתקת. מטרת "בית הספר למוזיקה" היא למצוא את הכישרון הגדול הבא בקרב ילדים צעירים, רובם אפילו לא נערים, אך כישרון יש להם והרבה. האם ייצא מהתוכנית הזו הסופרסטאר הבא של ישראל? האם נשמע מהם לאחר סיום התוכנית או שיהפכו בעל כורחם ל"פליטי ריאליטי"?


אם נתבונן בהיסטוריה של המוזיקה המזרחית, רבים מהזמרים המצליחים והאהובים ביותר החלו בגיל מאוד צעיר קריירה שנמשכת שנים רבות. אבל פעם היה קשה בהרבה להצליח מאשר בימינו. פעם לא הספיק רק הכישרון – היה צריך גם הרבה מזל. יעידו על כך אומנים רבים כשריף, רון שובל, מוג'דה, ג'ולייטה ומידד טסה. הרשימה המכובדת הזו מאכלסת בתוכה אומנים שהחלו את הקריירה המוזיקלית בגיל צעיר. את רובם מישהו גילה במקרה, מישהו האמין בכישרון, החליט להשקיע ולדחוף אותם קדימה. מדובר במאבק ארוך, מתמיד ובלתי פוסק של הישרדות בתחום השואו ביזנס האכזרי, בז'אנר שבע ומגוון וקהל שמצד אחד צמא למוזיקה חדשה ומאידך שומר אמונים לאומנים הוותיקים האהובים עליו. לא פשוט לפרוץ החוצה והדרך לפסגה רצופת מהמורות ומכשולים.



אין ספק שהמגמה הזו השתנתה מאוד בשנים האחרונות. "בית הספר למוזיקה" היא דוגמה מצוינת. כל הילדים המגיעים להיבחן לאודישנים ולשיר בתוכנית הם ילדים צעירים מאוד, אנונימיים, לרובם אין ניסיון בתחום כלל, ההכשרה המוזיקלית שלהם משתנה מאחד לאחר, אך את כולם מאחד הרצון לתת את המיטב שלהם על מנת להצליח להגיע לקריירה שתשנה את חייהם לעד. תוכניות ריאליטי מוזיקליות, ובראשן "כוכב נולד" כבר הולידה שורה ארוכה של כוכבים גדולים במוזיקה הישראלית.היום לאחר שכבר שודרו מספר תכניות אפשר לומר זאת בוודאות על חלק מהמשתתפים "הקטן גדול יהיה". לדוגמא הילד מישל כהן שהצליח להדהים עם קול ענוג וערב.


היתרון הגדול של "בית הספר למוזיקה" נובע מכמה סיבות. ראשית, כמו כל התוכניות בתחום – החשיפה הענקית של הילדים לאמצעי המדיה מעניקה להם במה רחבה מאוד הישר אל לב הקהל הישראלי שצופה בתוכניות אלו בשקיקה. שנית, מרגש מאוד לראות את הקטנים החמודים האלו שרים כל כך יפה. שלישית, התברכו הילדים לא רק בכישרון – אלא גם בעבודה עם הטובים והבולטים שבין אומני ישראל – החל ממתי כספי ויהורם גאון הוותיקים ובעלי קריירות ארוכות ומרשימות, וכלה במשה פרץ וקרן פלס, המייצגים את הדור המצליח של המוזיקה הישראלית העכשווית. עבודה עם מנטורים שכאלו ממקור ראשון בהחלט עשויה לבנות קריירה. רביעית, אחרי הפריצה הגדולה הזו – כבר לא חייב להתנהל מאבק קיומי וקשה יום, כפי שחוו שריף, ג'ולייטה, רון שובל ודומיהם.


במקביל גדל דור מוזיקאים צעיר אשר מתבסס על האינטרנט. הדור הזה הוא דור דיגיטלי לחלוטין. דור המבלה מול מסך המחשב יותר שעות מאשר עם חברים או בני המשפחה. היום, יותר מאי פעם, האינטרנט בכלל ואתר יוטיוב והרשתות החברתיות בפרט, הן דרך מעולה, זולה, לעתים קצרה מאוד להגיע למעמד כוכבים. האומנים הצעירים של היום מכירים היטב את העולם הזה ורבים מהם השכילו לבנות לעצמם פלטפורמה איתנה אשר מיצבה את מעמדם ובנתה להם קריירה מרשימה. היום לא בהכרח צריך סוכן ממולח, לא חייבים לשלוח סינגלים לכל התחנות בארץ. בעזרת יוטיוב אפשר לצלם קליפים ולהעלותם לרשת ללא כל סינון או הגבלה, אפשר באמצעות מיכשור מתאים להקליט בבית מוזיקה באיכות יפה (אמנם לא של אולפן הקלטות, אך עדיין איכות סבירה מספיק), אפשר לבנות אתרים או ערוצים רשמיים, וכמובן להעלות לפייסבוק דף אמן מעודכן, אשר צובר מעריצים עקב שמועות מפה לאוזן ושיתוף הפוסטים ברשת.



הדור הצעיר של המוזיקאים, וניתן לראות זאת באופן בולט ב-מוזיקה מזרחית, זוכה להצלחה רבה מאוד ועובד קשה על מנת להצדיק אותה, אך עושה רושם שהחיים עבורם קצת קשים פחות מבעבר. אם אומנים משכילים להתפרסם דרך פלטפורמות פופולאריות דוגמת תוכניות טלווזיה – החשיפה רבה מלכתחילה, אם משתמשים באינטרנט באתריו השונים וברשתות החברתיות – שיווק נכון עושה את העבודה טוב יותר, לעתים אפילו יותר מהמוזיקה עצמה.