בדרך לנחל צבעון - חלק ראשון

ורוד.
בעודו לוקח את הסיבוב עם האוטו, הדבר הראשון שהוא ראה זה ורוד.
היא עמדה בטרמפיאדה שבקצה הקיבוץ, לבושה בורוד. היא ראתה מכונית מתקרבת, והרימה יד.
הוא עצר לידה, ומיד אהב מאד את מה שהוא ראה. פנים יפות, בהירות, מחייכות אליו. שערה הבהיר אסוף בקוקו. חולצה רפויה, בצבע ורוד דהוי, נחה בעצלות על זוג שדיים מלאים למדי ומפתים מדי. "לאן אתה מגיע?" היא שאלה בחיוך.
"צפונה, לכיוון סאסא." הוא ענה, מביט אליה. "לאן את צריכה?" "וואלה, מתאים. אני צריכה לשלומי" היא ענתה, פותחת את הדלת בעליצות, נכנסת פנימה וסוגרת את הדלת. היא לבשה חצאית בצבע ורוד כהה, שהגיעה עד מעט מתחת לברך, וחשפה רגל חטובה וחלקה. הוא בלע את רוקו, שם בראשון ונסע. היה זה בוקר יפה של אפריל, לא חם ולא קר. "החברים של נטאשה" התנגנו ברקע. הם נסעו קצת בשתיקה. הוא לא ידע מה להגיד, אבל הוא רצה להגיד משהו. בסוף הוא שאל "אז מה יש לך בשלומי?" "אני נוסעת לפגוש חברה שלי, ואנו רוצות לצאת לטייל קצת באזור. תקופה מדהימה עכשיו." "את רצינית?" הוא שאל, גבותיו מתרוממות בהפתעה. "תסתכלי רגע אחורה". היא סובבה את ראשה אחורה, ושדיה התקרבו אל עיניו באופן מאד מסיח דעת. היא ראתה על הספסל האחורי תרמיל, ולידו אוהל, מזרון יוגה דק ושק שינה, כל אחד מהם מגולגל.
"זה משהו שחיכיתי לו כבר כמה חודשים. אני יוצא היום לטיול של כמה ימים לצפון."
"איזה קטע. מגניב." היא אמרה, מופתעת. "עם מי אתה מטייל?
"לבד," הוא ענה בפשטות.
"לא מבאס?" היא שאלה בחום.
"בכלל לא. אני אוהב מדי פעם את השקט הזה של לטייל לבד. יש לי הרבה על מה לחשוב, אני עושה את הדברים בקצב שלי. וחוץ מזה, כשמטיילים לבד פוגשים את האנשים הכי מעניינים. הנה, תראי, כבר פגשתי אותך." הוא אמר בחיוך, ליבו מחסיר פעימה על מה שאמר.
היא חייכה, מסמיקה מעט.
"אז לאן אתה מתכנן לטייל?" היא שאלה אותו.
"אני יודע מעיקר מאיפה אני מתחיל. אני מחנה את האוטו בסאסא, ומשם אני מתכנן ללכת את נחל צבעון. אני לא מכיר אותו, אבל שמעתי שהוא יפה. נראה לי שאישן ליד הנחל איפה שהוא, ולמחרת אלך לכיוון נחל עמוד. משם אלוהים גדול, נלך בעקבות האף."
"שמע, אתה גדול." היא אמרה. הוא הסב אליה את עיניו לרגע, מרים גבה. "אני בחיים לא הייתי יוצאת לטייל בלי לדעת בדיוק את המסלול. אתה תמיד כזה ספונטאני?" היא שאלה, מביטה אליו.
"וואלה, לא יודע. זה בא לי בספונטאניות, הספונטאניות." הוא אמר, מחייך. שניהם גיחכו. היה רגע של שקט. רגע יפה, אבל קצת מביך.
"תגיד, מה עוד אתה עושה בצורה ספונטאנית, אוסף בחורות בטרמפיאדות ומרשים אותן עם הטיולים שלך"? היא שאלה, קולה מתחצף מעט.
הוא הסמיק מעט בעצמו, וזה היה משעשע ומקסים בעיניה. "אה, תשמעי, תלוי איזו בחורה. אם הרשמתי אותך, זה כבר הישג."
"הישג, למה הישג? היא שאלה, נהנית למתוח את החבל.
"שאני אפרט?" הוא שאל, מסב את עיניו שוב.
"כן, בטח."
"תשמעי, אני מכיר אותך דקה וחצי, אבל בינתיים אני מאד אוהב את מה שאני רואה. את נראית לי בחורה חכמה, חמה, ואת גם נראית חבל על הזמן."
"אה אה, למה אתה מתכוון חמה?"
הוא התבלבל לרגע, נבוך. "אה, לא לזה. התכוונתי שאת עושה לי רושם שיש לך נפש חמה ומעניקה, זה הכל."
היא צחקה. הוא היה מקסים בעיניה, בתלתליו השופעים, בגופיה הכחולה שרמזה על גוף רזה, בריא וטיפונת שרירי, במבוכה ובכנות שלו.
ברקע ארקדי דוכין שר "תני לי לגעת, להיכנס לך לגוף, לברוח, ללכת לאיבוד, לדעת, שלא הכל אבוד איתך"
היא לא חשבה פעמיים. היא התקרבה אליו, ידה נחה על ירכו ושפתיה קרבו אל אוזנו. "מי אמר לך שרק בכיוון הזה אני חמה?" היא לא האמינה על עצמה. בחיים היא לא עשתה כזה דבר. אבל היה משהו באוויר האביב, ברוח החופשית ששררה באוטו, שגרם לה לשחרר מעצורים. היא רצתה להשתובב, לעשות את הדברים הכי חצופים.
המכונית האיצה קדימה, ונעה טיפונת שמאלה וימינה לרגע. היא צחקה, ידה עדיין על ירכו. היא הביטה למטה, וראתה שמתחת למכנסיו הקצרים כבר התפתחה לה בליטה מרשימה. זה החמיא לה, והיא חשה תחושת כוח. "המממממ, אני רואה שלא רק אני חמה" היא אמרה בקול מתגרה, נשימתה מדגדגת את אוזנו.
הוא שתק, היה בהלם. חיוך קטן נפשק על שפתיו הדקות. אין, דברים כאלה לא קורים, הוא חשב לעצמו. אני נמצא בסרט?
ידה עלתה במעלה ירכו, וירדה שוב, ציפורניה עוברות על רגלו מעל המכנס ואז כלפי מטה, אל מתחת לברך. היא נשקה בעדינות, בעצלות, לעור שמאחורי אוזנו, אצבעותיה נכנסות מתחת למכנסיו הקצרים, עולות במעלה ירכו ויורדות שוב.
ידיו אחזו בחוזקה את ההגה, מתאמצות להתרכז בנהיגה. ידה נכנסה אל מתחת לגופיה שלו, מלטפת את בטנו השטוחה, צובטת את פטמותיו. הוא הרגיש מחושמל, ואנחה קלה עזבה את שפתיו. היא הורידה שוב את ידה למטה, נכנסת אל ירכו מתחת למכנס. הפעם היא לא עצרה, והוא חש יד חמה ורכה אוחזת באיברו, שכבר היה זקוף לגמרי. אצבעותיה עלו מבסיס איברו אל הראש הרגיש, וירדו ברכות בחזרה למטה. הוא חשב שהוא יגמור בו ברגע. מגעה היה כל כך רך, מפתה, שהוא רצה רק לצלול את התחושות שהרגיש.
היא הרגישה את ההשפעה שיש לה עליו, ונהנתה מזה מאד. בעוד ידה מלטפת את איברו ברכות, באיטיות, היא לחשה אל אוזנו "אז מה, פוגשים אנשים מעניינים כשמטיילים לבד, הה?" ולחצה על איברו. "אוהו," הוא ענה, מתנשם, "לא תיארתי לעצמי עד כמה מעניינים". "יפה", היא אמרה. היא הייתה מרוצה. מאד מרוצה.
היא שחררה את חגורת הבטיחות ואמרה לעצמה "אם כבר, אז כבר". אצבעה ליטפה את לחיו, ירדה לאורך צווארו, חזהו, ביטנו והגיעה אל חלציו. בלי חוכמות, היא הכניסה את ידה אל תוך מכנסיו, אל תוך תחתוניו, ושלפה לאוויר העולם את איברו הזקור, האדום. נדב התאמץ להשאיר את העיניים על הכביש, וזה לא היה קל. המראה של האיבר הגדול, הזקוף לכבודה, גירה אותה. היא רכנה, אוחזת בבסיס הזין שלו, ובאיטיות רבה הכניסה את ראש הזין אל פיה החם. התחושה הייתה נפלאה. פיה היה חם ורך, ועטף אותו בעונג נהדר. הוא גנח בקול, אגנו עולה מעט מעלה מבלי שירגיש בכך. היא הסירה את פיה מאיברו, ותחושת קרירות אפפה אותו כשהאוויר הנעים פגש את איברו הלח. היא ירדה אליו שוב, פיה עוטף בחושניות את ראש הזין שלו. ידה עלתה וירדה באיטיות על איברו, בעוד פיה יורד לאורך איברו, פוגש את ידה ועולה באיטיות בחזרה. "אה, זה טוב", הוא אמר, נאבק שלא לעצום את עיניו בעונג העוטף אותו. "הםםםםם", היא נאנחה קלות בתשובה בעוד פיה עליו, מחשמלת את איברו.