 |
 |
ניקיון זה לא בטבע שלי
איך שהתחיל היום ידעתי שאני צריך לנקות את הבית, ויהי מה. כבר עבר חודש מאז שניקיתי את הדירה בפעם האחרונה, ובינתיים התחילו להצטבר לי על הרצפה כל מיני גלגלי לכלוך ומוך. אומנם נכון שאני לא אוהב לנקות ואף פעם לא הזמנתי מנקה או שירות פוליש לרצפה, אבל לנקות את הבית פעם בחודש - זה מאסט. אחרי שאכלתי ארוחת בוקר פצחתי במסכת ניקיונות רבתי.
קודם כל התחלתי עם הכיור במטבח. הכלים שם הצטברו עד לגובה הברז, בערך, וכולם מטונפים מאוכל שהתקרש ונדבק. מחזה מרנין לכל הדעות. פתחתי
למי לא היה עד היום תקל עם חברת ניקיון או חברות אחזקת מבנים כלשהן, כאשר הניסיון המתמשך של בעליה לחסוך בא תמיד על חשבון שירותי ניקיון טובים ללקוחות. גם עבדכם הנאמן שהה בסיטואציה דומה, (ובכדי לחסוך תביעות לא אציין את שם החברה), כאשר גרתי בקומפלקס בניינים משותף.
השנה הייתה 2008, היינו זוג צעיר יחסית, הדירות היו חדשות, וכמובן שלא ממש ידענו איך לבחור חברת ניקיון מתאימה. ההתעסקות בכך הייתה הדבר האחרון שהיה לנו בראש, וכאשר בישיבת הועד אשתי הסכימה לקחת על עצמה את הפרויקט-
תלמידי בית הספר ה"ירוק" "שרת" עסקו השבוע בניקיון חופי העיר, בשיתוף עם עמותת "צלול". פעילות הנקיון החלה עם הרצאה מקדימה של פעילי ומתנדבי עמותת "צלול", שהסבירו את חשיבות השמירה על ניקיון חופי הים לאחר הסערות הראשונות – שאחריהן ובגללן נפלטה פסולת רבה אל חופי העיר. במהלך פעילות הניקיון, אספו התלמידים סיגריות, בקבוקי פלסטיק, שמשיות ישנות ועוד. כל אלה ישמשו לאחר מכן להקמת מיצג סביבתי בבית הספר.
אין ספק שיש חשיבות רבה לניקוי חופים, ובייחוד בישראל –
אימא שלי חולת ניקיון, ואולי בגלל זה יצאתי אחד כזה שלא אכפת לו מניקיון. אני לא מדבר על היגיינה אישית - כמו מקלחת וכו' - אלא על ניקיון הבית. כשהייתי קטן, מרבית המריבות בין ההורים שלי נסובו סביב עניין הניקיון. אימא שלי הייתה מתעצבנת על כך שרק היא המשרתת בבית, ואילו אבא שלי לא נוקף אצבע כדי לעזור לה. בפועל זה ממש לא היה נכון - אימא שלי פשוט הייתה חולת ניקיון, וגם כל עזרה שניתנה על ידי בני הבית לא הספיקה ולא עמדה בסטנדרטים. הרי ברגע ששומעים "אתה לא מקפל את הכביסה כמו שאני רוצה, אז עדיף שאני אקפל"
הצג הודעות אחרונות
הצג פוסטים